<h1>ראבי"ה סימן תשפ"ז</h1>
<h2>דף לד.</h2>
תנו רבנן מולגין את הראש ואת הרגלים ומהבהבין אותן באור. וכגון שנמלחו מקודם בכל צדדים ויצאו מידי דמם ורחצו כדרך שעושין לבישול ושוב מולגין. כתוב בהלכות גדולות אמר גאון מדקאמר מולגין את הראש ואת הרגלים וכו' אבל כוליה [גדיא] לא עבדינן ביום טוב דאפשר לאשלוחי משכיה. ואין טופלין אותו בסיד ובחרסית ולא באדמה ואין גוזזין אותן במספרים. ובתוספתא תני איפכא אין מולגין וכו' אבל טופלין וכו' ומהבהבין אותו. ואגמרא דידן סמכינן. וגוזזין את הירקות בתספורת שלו ומתקנין את [הקינרס] ואת העכביות, והן ירקות מרים וממתקין אותן באור. בבראשית רבה קוץ זה עכבית דרדר זה [קינרס]. ובערוך פירש עכביות היא דוסא [קינרס] בלע"ז קרדונש. וכתב בהלכות גדולות דרדר מוריקי דהוהי.
